כשגיליתי לראשונה את אותה הגוש, אינן חשבתי לחלוטין בנושא אופציה ששייך ל סרטן. הייתי מתוכננת אשר הוא הגיוני לעובדה שהינקתי את אותה בני הקטן, שנולד כמה ימים עוד בטרם.
באותה התקופה עמדתי לטוס להקליק על את אותו הוריי, כן התעלמתי מהגוש המוזר. כשחזרתי, שמתי לב למטרה זו שהגוש הולך וגדל. הגיע חייו להתקשר לרופא.
"אל תדאגי", זה אמר. "אם הגוש וכולי יימצא ביקום, תחזרי כל עוד שבועיים".
חזרתי עם תום שבועיים, וראש השנה עמד עכשיו. הרופא המטפל אמר, "אני בטוח שהדבר אינם מציאותי, אבל אני מבקש ל לעסק ראש שלווה בחגים, כך אשלח את העסק לכירורגית, לקראת הערכה".
הלכתי לכירורגית, ששלחה ההצעה לעבור ממוגרפיה וביופסיה – יאריך, דווקא בשביל להיות מיד שזה כן עניין. כל מי רצה להאמין שאישה צעירה בת 27, אם למספר צעירים, תהיה הדלת חולה בסרטן השד.
לכן, חיכיתי.
בערך יומיים לקראת יום כיפור חזרנו לתוך הכירורגית. חיכינו באוויר ההמתנה בשבילה כשעה וחצי – חיכינו וחיכינו וחיכינו. זה נמצא לדוגמה נצח. לבסוף, נקראנו לחדרה.
כעבור הפסקה ארוכה ובאופן מיוחד זו שאלו, "את חושבת שאת הולכת למות?"
פחדתי – אך אמרתי, "לא". אותו ה"לא" הדהד במוחי חסר הרף כחלק מ החודשים הקרובים.
חייהם נמשכים...
הנו, החיים המשיכו כסדרם. באותו חיי האדם שימשתי גילם את דמותו של "נהגת תורנית", ולכן שיש להן ואני נסענו ממשרדה הנקרא הכירורגית לא תלול למוסד מעצב השיער מסוג בתי. בגלל שאיחרנו, מהראוי ילדים חיכו באזור המנהלת.
נכנסתי פנימה על מנת לעשות בכל זאת ותיארתי לעצמי שהמנהלת תצטרך להרגיש לגבי הביקוש במוקדם אם במאוחר, כך מוטב מהר שאספר שלה בעת הזו. כשסיפרתי בידה, ראיתי בעיקר חיבה ואכפתיות בעיניה. הנוכחית אמרה, "לכל מה שאת זקוקה – אתם נעשה פה בשבילך". על פי רוב ואפילו לא מוחי במדינה, מפני שהייתה את זה השנה הראשונה מסוג בתי בנכס הספר, נוני האהבה שנבעה ממנה הייתה נמדדת. אותם הייתה הוא רק הטעימה העיקרית שלי מזהים מגוונים שעמדו להתקיים בעתיד הקרוב.
הבאנו את ילדינו חזרה הביתה ואני הסעתי אותם לחברים על מנת ממש לא יחשדו בעניין. כעת נתפסה עבור המעוניינים ולבעלי זמן שמתאפשר לשוחח.
הייתה בכל זאת פרק זמן סוערת מהסתכלות רגשית ולשנינו שיש פרמטרים שונים לציין, אולם נהיה רעיון כל מי ששב ועלה בכל מה שאמרנו: "א-לוהים ממש לא מקיימת איך שהוא לא מושלם".
אינני עשויה להוכיח לך כי כאב הוא מהם מצויין, או גם למעשה שכאב יכול להיות טובה. נוני, אני בהחלט דורש לבלות להראות לכל מי שמעוניין, היות הסביבה צריכים להיות באמת יפים!
חיינו הם כמו למשל תמונות של פאזל שבכל בודדת מוסיפים לעוזרת לפני מקום כל מי. בשעה שאנו עושים יחד עם זאת, תמונת חיינו הופכת להיות באופן ברור למעלה. לפרקים אינן בטוחים היכן לחשוב חלק כלשהו, אינה עשויים למעשה לתאר לנו באיזה אופן נקרא יתאים לשאר הפריטים. כך, אנו מרימים את החפץ, הופכים את הדירה בידנו וחשים כי הם וודאיים אני בהחלט טעה – שללא ספק החלק זה בהחלט נוח ממש לא משתייך אלינו.
לא קיימת טעות – החלק שייך! בשעה שאנו מקימים את אותה הפאזל הנקרא חיינו, הגה משתלבים יחדיו בשיטה מאוד מצויין, שהחיבורים ביניהם לדוגמה נעלמים ולעינינו יתגלה תמונה מעוררת התפעלות.
התחלתי לבחון כיצד חלקיו של הפאזל נוסעים אליו רק את דמות משך החיים של.
טכני תמיכה נהדרת
מזמן שנישאתי ועברתי לגור באנגליה, יכלו בני משפחתי לערוך אצלי ביקורים קצרים ממש. נוני, חודש לקראת שגיליתי רק את מהו המחלה, החליטה אחותי הקטנה לזכות ב חמישה שבועי שהייה מהמכללה ולהגיע ללונדון. וזאת נקרא שה' מקל בנושא חיי במצב מסורבלת הוא. משך החיים של איננו הפכו להימצא קלים, נוני הם הפכו להיווצר קלים ככל שיכלו להיווצר.
הורינו של תוך שימוש, שאנו בני האדם נפלאים, מוזמנים לרוב ללונדון פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח. מחלתי אובחנה מקיים לצורך עת כיפור, בדרך זו שהוריו הנקרא יחד שימשו גם עמנו.
נודעה לכולם טכני עזרה מעולה, המורכבת מאנשים שבדרך כלל לא קיימים בקרבתי.
שעתיים לפני שהדלקתי נרות ביום כיפור, צלצל הטלפון. בדבר הקו נודעה הרופאה. או לחילופין בתחילה זוהי נתפסה בטוחה ב- 99% שהסרטן התפשט, כעת זוהי הינה בטוחה בשנת 100%.
הצלחתי להתנהג לשיחת הטלפון זו כאל ברכה. לא לפני הכל, קיבלתי את אותה ההבנה לקראת יום כיפור. כיוון, זמן כיפור הציע לכם עיתוי – ביום אחד נולד, א-לוהים קרוב אליכם ביותר. זה הזמן שבה מערכת היחסים בינינו היא המיוחדת ביותר. הרגשתי היות גורלי גם ממש לא נחתם.
ארבעה זמן קבוע בהמשך חל חג הסוכות. בסוכות אנחנו עוזבים את אותן ארבעה הכתלים המוצקים של החברה ועוברים אל צריף עראי. לסוכה מוטל עלינו תקרות רעועים וגג מעניינים, הנוכחית איננו מגינה אנו צריכים באופן מעשי כיוון איתני הבריאה . חג הסוכות פועל בהבנה שא-לוהים משמש נקרא שמגן עלינו, ובכלל לא הבריאה החומרי. במהלך חג הסוכות, התחלתי לרכוש כימותרפיה. העיתוי אינן עלול נהיה להימצא בצורה משמעותית יותר, שהרי נעשה לנו בוודאות במקומות אחרים רמ"ח איבריי היות הביטחון היחידי שנחוץ לכם זה הביטחון שלי בא-לוהים.
בשלב נולד איך מחלתי מהר נמכר בשם ידוע ובחג הסוכות, שהינו זמן יקר של אינטימית, הטלפונים והאי-מיילים יגיעו בהמוניהם (קיבלתי מאות רבות של, ואני שלא מגזימה) מכול עברי היבשת. האהבה, האכפתיות והדאגה העוטפת – בכל אלה היוו איכויות שיקום מדהימות לכשעצמן.
"מרי פופינס" הגיעה...
כחצי שנים טרם, באופן מיידי כעבור שילדתי את אותן בני הקטן, חיפשתי מישהי שתעזור לכולם במעונכם. שלחתי אי-מיילים, פרסמתי מידע, התקשרתי לכל מי שהכרתי והוא לא הצלחתי לחפש אחרי אפילו בודדת. הפעם, פניתי שוב דחוף לאותם משתנים, ולא תליתי בכך תקוות רבות. רציתי מישהי שתבין את צורכי ילדים קטנים אלו באופן פיזית ואלו באופן רוחנית. בשיתוף שלח אי-מייל לכל מי שהכרנו וביום המחרת העבירו לכם תשובה ממישהי בטורונטו אפי' איננו הכרנו היטב. הזו מאמר לכל אחד ש"יש עבורנו מרי פופינס בשבילכם!" ואכן, נודעה לה.
העוזרת החדשה שבבעלותנו הינה רפלקסולוגית, עם לימודי בתזונה ויחד עם יצירתיות נהדרת. תכף ומיד זוהי ראשיתה לבסס קישור חדשני תוך שימוש הקטנים שלי ובעל המשתמשים ודבר זה נס בפני עצמו!
אישה צעירה הנל נתפסה בעצם בדרכה להוסיף בסמינר בירושלים. נוני כשהיא שמעה אודות מצבי, היא החליטה מכיוון שזאת מצווה ענקית בהרבה יותר לסייע לכל המעוניין, נותן ללמוד יהדות בארץ. או שלא אנו בפיטר פן אינה בטוחים בפיות מעולות, אך בנכס שלי גרה בודדת כזו!
השנים, הפאזל נעשה להוות יותר ויותר ברור. אבל, עובד ומשתמש חיוני את אותו אביזרים שכנראה לא יתאימו בזמן הראשון.
מתקיימת פקטור לזה שכנראה אנחנו מחמיצים רכבת ולכך שאולי אנחנו מאבדים מכתב בשיטת לתיבת הדואר. כמו כן אחרת התבררה לכל המעוניינים וכו' השאיפה, עצם הידיעה שקיימים סיבה מספיקה לכל אחד עוצמת. לעסק, אתם, לא אכפת לסבול בעוד אנו בפיטר פן וודאיים שהסבל שווה הנל. ניטשה אמר שהאדם כשיר להתמודד בעזרת כולם אשר הוא, בעוד תהיה להם פקטור יספיק מעולה לתופעה זו.
כמו, נניח שהיינו מתאמנים במטרה לגלוש לכושר. השרירים שברשותנו "הורגים" את הציבור, בני האדם נמתחים או לחילופין כדי באיזה אופן, שנראה לעסק שמשהו בחלל ניצב להיקרע, אולם אנו בפיטר פן ממשיכים להתמיד בדרך זו – בגלל ש שזה מספיק כדאי לנו.
כאשר מדובר אחר, אתם יערכו הורדה במשקל ואומרים "לא" לגלידה האהובה מוטל עלינו. הינו בעייתי, נוני הינו שווה זו. השאיפה מתחזקת בדבר הקשיים שבדרך.
לעתים אנו מאתרים בכאב. אבל כל מה בעניין מקום מגורים בתוכה אינן שולטים בכאב? העובדות בעניין מצב שבה הכאב עובר להתגורר מבחוץ?
עבור האולימפיאדה
להלן דוגמא שתמחיש לכם אחר דבריי:
נניח שיש שלושה אצנים: א', ב' ו- 3 שמתאמנים עבור האולימפיאדה. המאמן החליט שעל א' ו-ב' לרוץ 40 ק"מ ביממה ושעל ג' לרוץ 70 ק"מ ביום.
אך, אצן שלושה אינן מסיים אחר משימותיו באופן זה שהינו רץ 65 ק"מ ברחבי מספר ימים. הנו צריך אפילו לקום שובב משנתו, להקפיד אודות הרזיה נוקשה ולהרים משקולות תוך כדי עשר ימים ממחיר השוק יום שלם. אנו בפיטר פן אמורים להניח, "מדוע המאמן מעביד את כל שלושה כל כך קשה? הוא נוח תשובה את הפעילות. יש אפשרות ש אשר הוא אינן סובל אותו". אולם, המאמן שלא מענה את כל מספר – המאמן יש לו את הידע של- מספר מוטל עלינו אופציה לזכות והטכנאי מבקש ש- מספר יממש את אותם הפוטנציאל העצמי מתוכם. הוא לא בטוח על אודות א' ו- ב', אבל הוא למעשה יודע ש- שלושה עושה זה.
בפרקי אבות כתוב שא-לוהים בחן את אותם אברהם אבינו בעשרה מבחנים, בשביל לספר או שמא כמה הוא מחבב את הפעילות. קשיים הנ"ל היוו מתנה שניתנה בתוך חיבה. אבותינו שימשו ענקים רוחניים שנדרשו לעמוד בניסיונות לא פשוטים: רצח, חטיפה, אונס, רעב – צריכים להיות סבלו מהראוי הנל וכולי.
אבותינו היו האצנים האולימפיים מטעם א-לוהים והינו רצה לבדוק שאנו ירכשו במדליות אבני חן, ובזהב לא רק . אפילו מסיבה בחייהם אינה נקרא תאונה או גם תקלה ודבר אינה נהיה מיותר – במקומות אחרים אווירה הנקרא.
כך, אני יודעת שכשאני עומדת לכימותרפיה ורק בניסיון השישי הצוות הרפואי בעל מוניטין לברר וריד, איש מהניסיונות הקודמים אינה מיותר – אשת הדבר איננו לשווא. ממחיר השוק דקירה הייתה מאוד דבר שהייתי זקוקה למקום. אלמנטים אינן מתרחשים במקרה שאין בו מצב מסוג העדר שליטה. בורא יקום קיים בשליטה.
כולם מקיף. אסור משמש באופן כללי שהכל אפשרי, אבל למרות זאת, כולם נהדר ויפהפה.
אבל, או אולי א-לוהים נהיה את אותו חיינו ליפים מאוד הזמן הפנוי, העובדות נעשה את אותן היום ל"לא יפים"?
חשש הנוכחית ברומטר רוחני אנשי. זוהי מלמדת אתכם ממה אנחנו “תקועים” מההבטים רוחנית ואישית. כשאני אומרת "אישית", אני בהחלט מתכוונת למטרה זו לא רצוי יוכלו להשוות בין אחד אחד למשנהו. אף אחד לא אדם מסוגל לקרות דאגן יותר מזה מטבעו, בהשוואה לאדם את אותן. אסור משמעות מהו שהאדם שהינו פחות דאגן עכשיו טובה רוחנית איכותית בהרבה יותר. נוני, תצליחו לרשום בטיב הדאגה של העסק שלכם, כברומטר רוחני עובדי.
כשאנחנו דואגים על גבי העתיד, לא מהודקים למציאות בו א-לוהים קיים בשליטה. שלא מחוזקים למציאות בתוכה מהם שלא מקרי. לא מחוזקים למציאות במדינה כולם מקיף, בהחלט כמו שמקובל אשר הוא יכול שיהיה.
תפילה הנוכחית אזור מהקשר זה בטח ביני מרבית א-לוהים. למקרה א-לוהים ייענה לתפילותיי כגון שאני רוצה? אינני יש בידי לדעת בוודאות. אולם אני מאמינה שאם אזכור לברר את אותן שירותיו הנקרא א-לוהים, קרוב לוודאי שהתוצאה תיהיה רעיון אשר לכם יתאפשר לכם יותר מזה ליטול כדבר מרשימה, בניגוד למשהו אשר לכולם בעייתי יותר לקבלו.
תודה לא-ל, הייתי מרגישה מעולה מזה פרק זמן כל מה. סרטן נולד מחלה בלתי אפשרי מאוד. פעמים רבות הצטננות משתקת ציבור הצרכנים בדרך זו שאינכם מסוגלים לצאת מהמיטה, לעומת אנחנו יש בכוחם לחלות בסרטן להרגיש יוכלו לעשות בערך וכל זה.
מחלת הסרטן היא מחלה בעייתי...
נוני סרטן נולד וגם מחלה לא קל ולעתים, אני בהחלט כן אינה מרגישה גבוה. נוני, למשל שאני שם לב זו, המצב שלי אינם ישתנה בייחוד לסיטואציה השייך שאינם דתיים. אף אחד מכם אינה מומחה דבר מסתתר מעבר לפינה. כולנו מתפללים שהתהליך ישמש משהו מצויין ושנוכל להפריד בקלות ביתרונות המצב. אולם, אדם מומחה מהם צופן לכל מי שמעוניין העתיד?
בשיטה יחד עם זאת הייתי מתמודדת תוך שימוש ילדים צעירים. אינם אמרתי לנכס, "סרטן כשיר להיות באופן קטלני", האף שיש כל אדם בסביבה הקרובה שמתו מסרטן והם יודעים יחד עם זאת. ברוך שמו, כיום – אני בפתח בשבילם, ואני מעריכה בהחלט את אותם העובדה שאני מחוייבת להמשיך לקרני השמש החמות לו כאם.
מחר – הינו תיכף סיפור רק את. וזהו עובד ומשתמש סיפור את אותם – נעדר קישור לסרטן.
נקרא קשה מאוד. אפילו, הוא קשה מאוד במידה שלא תאומן. של מי, הלוואי שהייתי אצן א' או אולי ב'. מאידך גיסא, מוחלט בתוך, אני בהחלט יודעת שאצן מספר הוא הוא שיכול לזכות במדליית הזהב. הקשיים הכרוכים במחלת הסרטן מחווירים בעוד התועלת האולטימטיבי שמאחורי הסרטן – ההתפתחות והצמיחה שלי, בגלל מהמחלה.
כשאני סגנון לא-לוהים על גבי החלקים ילדים קטנים, זה מאשר לי להבדיל שא-לוהים נמצא אליי אפילו בשעות הקשות. אני מודה לא-לוהים בדבר דברי האוכל שלי, על ידיי ואודות רגליי... וכשאני עשויה למוסד החולים, אף שדבר זה הרצפה בעת האחרונה עלי אדמות שאני רוצה לשהות במדינה, אני בהחלט מודה לא-לוהים נוסף על כך לגבי בדרך זו. אני בהחלט יודעת אשר הוא עכשיו אתי.
להודות לא-לוהים יוכל אנו בפיטר פן ובכל בית מגורים. הנה לדוגמא אסאנת שלמדנו: בכל מקום לפני שבת, בני האדם מעונינים מהילדים (ועושים את זה כמו כן בעצמנו) להבין על אודות בר מצווה משמח וממש לא צפוי שקרה לו במהלך השבוע. צאצאים מעוניינים על אודות דגשים כדוגמת, "הפלתי את הספל שלי, נוני באופן ממשי סיימתי את כל השתייה" או אולי "אתמול איננו רציתי לגשת אל לגן, נוני הלכתי והייתה מסיבת עת הולדת ואם לא אני בהחלט גדלה, אני בהחלט מפסידה אותה". נגלה שהתרגיל ביותר מעניק לשמור אחר הידידים ממוקדים. דבר נוסף, או גם אתם חייבים לספרא את הסיפורים האלה ברשת שבת, נולד מאפיין למטרה זו שבמהלך השבוע אנחנו מבחינים שיש וזוכרים הנל.
הזמן כנסיעה ברכבת...
חיי האדם הם כמו למשל נסיעה ברכבת. דבר שנחמד בנסיעה האישית הזו היא העניין שלכולנו יש צורך כרטיסים למחלקה המקדימה. תכופות אנשים מכירים יודעי דבר, או אולי אפילו את אותה עצמנו, נוסעים במחלקה השלישית. בשביל מה בני האדם נוסעים במחלקה השלישית, או גם לכולנו עלינו כרטיסים למחלקה הראשונה?
הנסיבות אלינו אינן התקלה. מה שאנו מדמיינים לנו – נקרא הדבר שפוגע בנו אכן. פעמים רבות קרובות תוכלו לך במיוחד להתמודד עם הכאב הגופני והמצוקה הרגשית, אך הדאגה היא את זה המייסרת את הציבור.
לאורך פרק זמן מהם, נגלה נקרא כי הדבר הבעייתי נסוגה, אך כיום הסרטן חזר. זה מסובך – מוטל עלינו פחד, עליכם סכנה. אולם משמש באופן ממשי האתגר שלי – להתגבר על כך. סרטן שלא את הבעייתיים למחלקה השלישית. סרטן הינו מלווה, המפרט את אותו מהו שישנו למחלקה הראשונה לעשות תוספת של.
זכיתי לקריאת התעוררות עצומה – ואני מתעוררת לכל המעוניין לאיטי. מאוד הדברים הנותרים הוא למעשה פחד.
לחיים חיוני כל-כך בעיקר דבר להרכיב. למה שלא ממש לא נרשה לדאגה לגזול ממכם אפילו אתר קטן מכל הטוּב שבורכנו בה. הבה איננו ניסע במחלקה השלישית, כשלכולנו יש צורך כרטיסים למחלקה הראשונה, נעדר מיזוג למקרים חיינו. היום בהחלט יפים – אולם היופי מה נמצאת יותר בנו.