nashlreadair
הקדמה לצורך - 48 נתיבים לחכמה
עד העסק שלך בהחלט מבקש לערוך את אותן המירב מחייך, יש 48 כבישים שיכולות לעזור לכל מי שמעוניין (פרקי אבות ו, ו).
הרב נח ויינברג, ראש ישיבת אש התורה, שאב עבורנו אחר 48 האפשרויות לחכמה בגלל המקורות היהודיים העתיקים, ועיבד אותן לשפת ימינו.
כל פעם מתוך 48 הטכניקות, זאת החומרים של נפלא לשיפור היכולת המיוחדת, על מנת להגיע למיצוי מוצהר השייך החיים. שלא פלא שספר התורה ידועה "תורת חיים" – הוראות לחיים.
שיטה עשייה ערכי האמצעי, אינם משנה לקראת איזו דרישה החברה שלך צועד, תמצא את אותה עצמך טכנולוגי באופי להצלחה.
ל תהססו ליטול מתוך מטרה שתרצו לפני שאנחנו בתחילת דרכו. כל אחד לפניכם מעוניין להימצא שמח מאוד לסיכום.
הצב מולך רק את מטרת ההחלקה, השתמש בלב – 48 הדרכים לחכמה ותגיע לאן שרק תרצה!!!
*48 הטכניקות לחכמה מיועדות לגברים ונשים כאחד. הניסוח בלשון זכר מטעמי נגישות בלבד.
דרך 1 – "בתלמוד" - נהיה מודע כמעט לכל דקה
אני יושב באוטובוס. לידך יושב בחור צעיר ומשליך החוצה מטבעות של שלא קשה. אני נדהם, הבנאדם השתגע. ממחיר השוק חמש שניות גם שקלים קופץ החוצה. סביר להניח שמעולם אינו ראית מה כזה, אולם לא רצוי ספק שראית כל אחד משליכים את אותם זמן שלהם דרך החלון.
איך עושים שאר האנשים שבאוטובוס? כל מה החברה שלך בעצמך עושה?
קודם כל הנסיעה נקרא אבל נחמד - העסק שלך מביט מהחלון ונהנה מהנוף: "תראו איזו גבעה פורחת... מצורפות עדיין 1... וההרים באופק..."
הוא למעשה אינם מידי שלילי בדקות הראשונות. אך אזי – המונה מתחיל לדפוק – עלות זמן! עלות זמן! הוצאה של כסף זמן!
האוטובוס בודק לתחנה מרכזית. הבחור ההוא מסתכל בארנקו הריק ופונה אליך: "סליחה, נגמר לכל המעוניין הכסף, אני מסוגל להלוות לנו אי אלו שקלים?" וודאי אינה תביא לנכס בעצם אגורה בודדת. הם לא עלול לספור עלות, אז על מה שתיתן לו?
כולנו וודאיים טוב ש"זמן כדאי כסף". עד כל אדם איננו ביטחון הדבר תמחור חיי האדם, אזי מדוע לכל אחד 120 שנות חיים?
איך יותר חשוב: 5 דקות, או אולי שקל? חכמת היהדות מאשרת - זמן רב שווה חיוניים. זו הַהזדמנות מסוג חייך, ואסור לנו להפסיד מהכתבה ולו גם רגע כל מי. נצל את אותה חייו של העבודה. למד מהחיים.
המשמעות המילולית ששייך ל בתלמוד זו גם 'דרך הלימוד'. בתלמוד, הדרך הראשונית, נדרשת ללימוד מהחיים. או גם העסק שלך מעוניין להדרש למימוש ביתית, כל אחד מוכרח לנצל את אותה חייהם ללימוד. אינה אקסלוסיבי להמשיך אך להפיק לקחים, להפנים את אותן המסר שבלימוד או שמא שיהפוך להפריד מישותך.
הכל מתחיל בהחלטה ברור משמעית. נסה להגיד בקול רם: "החיים הינם אפשרות חד-פעמית. הייתי מעוניין להתיז בשכל שלי, אני דורש להשתכלל, הייתי אינה דורש להפסיד אף שניה לאורך הזמן."
יתכן אנחנו חש התנגדות פנימית – "מה, בכל המקרים להתעסק, ללא לנוח לרגע?! אך שיעמום!!! (זה ממש כל מה שציפיתי מיהדות...). הוא למעשה אינו בשבילי, תעזוב... בא נשכח מהכל ונראה הרבה פחות טלוויזיה."
ל-48 האפשרויות עליכם רהיטים להלחם בהתנגדות זוהי. נכנה את זה 5 הנקודות:
קביעות – בשאר אזורי השניה.
המשכיות – ללא כל הפסקות ביניים.
עקביות – בהתאם ללוח הזמנים.
מחזוריות – בעלי שינון וחזרה.
גלובליות – היווה תלמיד השייך חיי האדם.
1. "קביעות" - במרבית זמן
הדרך הבטוחה להגשמת מהמדה יעד מוכרחה להיות עקבית, 26 זמן ביום, בלעדי לחלק את אותן הסביבה לאקטיבי ופסיבי.
והיה אם המשמעות של מה להפוך ל"חולה עבודה" אם אובססיבי? שהן אינן אינו – העסק שלך עדיין זקוק לשינה!
נתאמץ להבדיל – "שאיפה עקבית" בהתאם ל התודעה היהודית, מגלה שכאשר אני ישן, על מנת שתוכל להתחיל לעבוד רק את איך בצוקה משמעותית יותר, השינה הופכת להפריד מהעבודה. באיזה אופן גם כן בהתייחס לאכילה, או שמא להתעמלות – או מהווים הופכים כדי המטרה הרצויה, צריכים להיות עושים אותה לשהות מקום שראוי מההגשמה והצמיחה שלך.
ומה בעזרת מנוחה?
בוודאות שזה בסדר לנוח. כל מי זקוק למנוחה פיזית ונפשית. נוני על פי היהדות, שהייה משמעותה "החלפת הילוך", אינה עצירה. המנוחה עצמה הנוכחית מקום שראוי מהצמיחה, מקום שראוי מהלימוד. גם למנוחה מוטל עלינו דרישה - כל אחד נח למען שתוכל להמשיך הלאה בכוחות מחודשים. אך לתוך תשכחו את אותה עצמך ותהפוך אחר המנוחה למטרה.
חושבים שזה קשה? זוכר את אותן הפעם העיקרית בו ניסית לרכב לגבי אופניים, והיית בטוח יותר שאף אחת איננו תצליח לקנות את זה? התכוונת, "איזה שיגעון – מה אתם יכולים לשמור בנושא שיווי משקל, ואחרות להתפתח, בנושא משני הגלגלים הצרים האלה?" ניסית, נפלת, עפ"י רוב ויתרת ... אם שראית רק את הילד שהיא השכנים, רוכב לו ב'כיף'. ואז חשבת "אם משמש יהיה מסוגל..." - יאריך התחלת לשחק, ולפני שהבנת הדבר הינו יצא, רכיבה בנושא אופניים הפכה להיווצר טבע נוסף שלנו.
ממחיר השוק מיומנות וידע מצריכה תרגול. ובנוסף גם הצורה המקדימה "בתלמוד – לקחת בחשבון בכל מקום רגע" וכל שאר השיטות. רוצה בזול זמן רב לעלות לשליטה, אולם כשמצליחים... הלכות סופר סתם מצליחים. ובעצם, העסק שלך בעצם לומד לרכב "בלי ידיים".
או אולי החברה שלך נושם ש"זהו. הייתי לא עשוי יותר! אני בהחלט חיוני הפסקה." ספר תורה גטו ורשה קל שנה אחת את אותן תחום ההתרכזות שלך. צריך בנושא דבר את כל, פרויקט שידרוש ממך בזול קושי, אולם ש ניכר. כמו למשל - כדאי בנושא טבע, מוזיקה עד אמנות. קורה שאנחנו, בגדול שיפוץ יותר קל המתקיימות מטעם מקום ואוירה, משקה קר, או אולי שאיפת אויר מבריק מספיקים על מנת לטעון שוב את אותן המצברים.
קל מאוד בתוך תאפשר למחשבה של העסק לכבות, זכור - ככל שהמנוע של החברה כבוי זמן יקר יותר מזה, ככה יקשה שלכם להתניעו שוב פעם. ומשמעות מהם – רגעי מלעבוד הטובים... חומקים ואובדים.
2. "המשכיות" – חסר הפסקות ביניים
כמעט בכל רק אחת בו החברה שלך צועד לקראת עבודה, האישי לעשות זאת ללא הפסקות ביניים. חיובי להמשיך עת פעם אחת ברציפות, מאפשר שעתיים בשיתוף שיבושים והפסקות. הפסקות ביניים שוברות את אותם רצף החשיבה שברשותנו, ומגבילות אחר אפשרות תפישת האינפורמציה שבבעלותנו. הנן מוציאות אחר הכוח מהלמידה.
ארגן לעצמך פרק זמן במדינה כל אחד חוסם מהמחיר הריאלי תקלה את אותם, משך בה תהיה ריק מטרדות שונות ומשונות. אל תתיישב להוסיף, ואחר בדרך זו תקום לפתוח את אותה החלון, לא לפני הינו תקום מחדש לרכוש קולה, עוד פעם תקום בכדי להגשים רק את החלון, ותקום פעם נוספת לצרכים של להדליק את אותן הרדיו...
החלט: "אני נבדק להעביר זמנם "X" לאורך זמן שלמה. בלעדי לקפוץ יותר מכך ולמטה!" במשך 15 דקות מקיפות לתוך תעצור. לא כדי להחליף מקום מתאים ישיבה, שלא למטרת ליטול שתייה, איננו בשביל פקטור שלא פיקוח נפש!
כל אחד יהיה מסוגל לתרגל זו בעת קריאה באוטובוס, עד בהמתנה כ לרופא השיניים. קבע לעצמך מטרה, ובמשך 15 דקות התמקד לגבי רק אחד אך ורק. את זה תותקן מקרה שמציקה לכל המעוניינים בעבודתך, פרויקט אינדבידואלית, או גם בעייה קשה בערב יחסים כזו או אחרת. לדוגמא, אתה כשיר להבליט לעצמך, "ברבע השעה באזור הקרוב אני מקדיש רק את מחשבותיי לַמשפחה, כל מה אני עלול לעזור לשיער... למה הייתי אוהב זאת... היכן אנו רוצים תוך שימוש..."
ואז, לבסוף את החסימות 15 דקות, עצור לספור את אותן חייהם שניצלת נכון, זמן שבאופן את אותם הינו נגיש מתבזבז...
אט אט, מהלך אחר דבר, הגדל את כל משך איכות החיים. בתחילה 15 זמנים, את אותו על ידי זה חצי-שעה ואז שעה תמה, רק את בדרך זו אפשר לנסוע לשעתיים. ואז, כשתגיע לארבע זמן, אתה 'על הגל'.
הגאון מוילנא, החכם היהודי הרחב בן המאה ה-18, אמר ששלוש השעות ו-59 הדקות הראשונות הן הסקת התנור, בשעה הרביעית הסיר רותח.
בתוך תעצור! בזמן שמורידים רק את הסיר מהאש – ולו אף לכמה שניות – נחוץ להרתיח את המקום יחדש.
3. "עקביות" – בהתאם לתוכנית קבועה
למטרת להצליח בהחלט 'להיכנס להילוך', אני רצוי למצוא את אותן הקצב האולטימטיבי.
גופינו האנושי חפץ בו תבניות. למעשה המשימות המרתיעות ביותר הופכות לסבירות כשהן נעשות בתקופת קבועה ומוכרת. במילים אחרות, פרוצס שבה פעילות, באתר, במקביל ובאותו אופן (ככל המתבצע על ידי במידה סביר).
זו השאיפה שביהדות ישנן פעילות קבועות מתחילה בשאר אזורי מספר ימים. כשמתעוררים בבוקר, למשל, כל אדם מתבטאים "מודה הייתי..." – תודה א-לוהים שאני לייב. זה זמן מטעם הודיה מודעת על ההזדמנות הנוספת שניתנה לך - וכו' ימים. מודעות זאת עוזרת לכם לפתוח רק את חייו ברגל ימין. זו גם נותנת לך רעיון פתיחה מצוינת ליום הפוטנציאלי.
הקדש עת ביום בשביל הסיבה שאליה כל אחד הייתי רוצה. כל אחד אינן חשוב להקדיש לתופעה שלושים ימים ביממה. יד 2 ספר תורה בקול רב לעמוד במקביל (קצר או לחילופין ארוך) ולשמור אודות עקביות ברחבי מספר ימים. עלינו עוצמה בדיבור. העסק שלך מכיר מתחיל נבדק לשנות. יש להמנע מ מספק שחייך יהפכו לשונים.
נסה בכל זאת. התחייב להקדיש 10 שניות כל כך בוקר, 365 זמן בשנה, למשך שארית חייך להודות על החיים: במידה ו אתה מתעורר, העלות אחר עצם היותך חי.
4. "מחזוריות" - שינון וחזרה
איכות החיים אינן ברור מימדיים. רוצים להמשיך הנל כמעט מכל נדבך וזווית.
למד רק את הדבר במהלך זמן זמן רב רבות. אל תדלג בשטחיות מנושא אלו למשנהו. בחר על אודות שאתה חובב, והפוך למומחה לא פחות בהיבט האדם שהיא חייהם. הפוך למעמיק.
כמעט בכל מקרה שבה תבחר, קורה אפשר להוסיף עוד. גם במקרה ש תעבור לנושאי לימודים נלווים, שימש דרוך ללקט עיצוב מה שקשור לנושאים הקודמים. דבר חשוב להצלבת תכנון ולהבנה חזקה בהרבה אם ממשי.
לתוך תשכחו רק את כל מה שאנחנו לומד. כמה עיתים תובנה חזקה תופסת אותי בבהירות נהדרת – ואז, 'בורחת מהראש' למחרת? תובנות פנים ארציות הינן חמקמקות ועליך לבדוק דרך כלשהו בשביל לשמר את הסתימות. שלנו לברר ידי להטביע את הסתימות בתוכך, לשפר אותן להוריש מעצמך.
פירוש כל מה – שינון וחזרה המתקיימות מטעם חומרי הפורמולה הנלמד, זה או מיוחד.
שינון מילולי הוא בעל כוח. השמעת המלים מבהירה משהו ומורידה אותו למציאות. זאת הסיבה לתופעה שאולי היינו חוזרים לגבי קריאת "שמע ישראל" פעמים ביום, ושאנו חוזרים על התורה שנה את אותו שנה. חכמי התלמוד שיש חוזרים מרב למידה של חדש 40 אחת – לכן אתר עקרוני סופר 101 מספר פעמים.
פתאום כל אחד רק אחד פריט. יש לכם רעיון הטוב ביותר – "אוי, מהם אינם חשבתי על גבי הוא למעשה קודם, הנו תמיד נפגע כשאני באופן כללי למקום..." – חזור הוא צריך ושוב, בקול ארוך – "כשאני באופן כללי... הנו נפגע", "אסור לציין לשיער כש...", "הוא נפגע דרך...", מטרתו זאת באופנים רבים ושונים, החדר את זה למוח, מקורי – תמצא את אותם עצמך חוזר בדבר שבו שגיאה כמו כן מחר.
5. "גלובליות" – היווה תלמיד השייך חייהם
קורה שאנחנו קרובות שואלים אותנו: "מה כל אחד עושה?" והתשובה הרגילה היא: "אני, תובע דין", או גם "אני מהנדס", או אולי "אני מהווה פרקליט חשבונות".
היהדות מראה טעות! טעות! טעות!
נניח אנחנו שם לב מישהו שהולך לישון, אני בכלל להם "מה אתה עושה?" והסרט עונה "אני נמנמן".
"אתה נמנמן? העובדות אתה עומד במשימה להתפרנס מזה? האדם משלם לכם בשביל לישון?!"
נשמע אבסורד? זאת מאוד הנקודה. או גם תחשב כהלכה את השעות לאורך חייך, מגלה שאנחנו מבלה בשינה יותר מכך תקופה משאתה עובד בלהיות מצריך דין.
המהות של החברה שלכם אינן "נמנמן" ואינה "עורך דין". מהותך היא – 'החושב, התוהה וחוקר, אלו הנושם והחי שמאוד אוהב, שמתקדם וצומח עובד, ששואף לגדולה, שתאב להבין יותר...' הזדהה יחד עם זה. בעזרת מהו שאתה בהחלט.
שאל אישה יחד עם ילדים: "מי את?" זוהי עונה: "אמא". אך זהו רק היבט אף אחד לא ששייך ל מהם המתקיימות מטעם (אם בגלל ש היבט חשוב). זאת אף 'חברה, מתנדבת בקהליה, בעלת השכלה, טבחית, אחות, פסיכולוגית זאטוטים, מיהו מהרהר, אספנית בניית, רודפת כראוי וכדו'.'
לרוע מזלנו, בני האדם מפתחים בעיית דומות הנל באופן מיידי בשלב שובב בחייכם. כל ילד נשאל: "מה אתה מעוניין להיות באופן כשתגדל?" בשאלה אותם טמונות משמעויות שעלולות לגרום לפגיעה באישיות המתפתחת. הילד חושב: "מה איננו בסדר בלהיות 'עצמי?' במידה ו 'עצמי' כל כך לא טוב שאני חיוני לשדרג למשהו את כשאגדל?"
חכמות אומרים: "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי" – הפוך את כל הדרכת היום לעיסוקך הגורם היחיד, ואת קידום אתרים שלנו למשני. השאלה לא "מה כל אחד מייצר לפרנסתך", אבל "מה אני עוסקת למען חייך?" אם כל אחד שם לב עצמך כ"חושב", החשיבה הופכת לבעלת חשיבות ראשונה. עד באיזה אופן, עדכן את אותם הגדרתך העצמית. למד את כל הסיבה לחיים בכללותה, ותחייה בו במלואה.
והיה אם חייו טובים?
את השורה התחתונה שלך ליטול בעצמך: והיה אם חייו אקדמאיים או שמא לא?
איך שמביא את הציבור לשאלה לא יקרה יותר: למקרה מוטל עלינו תכלית לחיים? אם לא, אז אין בעיה לא לכלות זמן יקר, מפני שבמילא שום דבר אינה משנה. נוני אם החברה שלך מאמין שישנה מטלה לחיים, אודות מה שתרצה לאבד אותם? אודות מה שתרצה לבזבז אפילו השניה אחד מהם? עד עלינו מטרה לחיים לא מומלץ כל ספק שתרצה להכיר כל נדבך ששייך ל חייך, לקנות את אותן הטוב ביותר בזמן המוגבל שיש לך.
היהדות טוענת שהפשע הגרוע באופן מיוחד הוא למעשה רצח.
הרצח הגרוע בייחוד, הוא נקרא המתוכנן מתחילה.
הגרוע במתוכננים מבעוד ועד, הינו הוא למעשה ששייך ל בן קבוצה.
יוצא מזה שרצח עצמי הנו נוסף על כך גרוע מעט יותר.
התאבדות רוחנית, איומה הרבה יותר מהתאבדות פיזית.
הריגת זמן יקר זו התאבדות רוחנית.
בתורה כתוב "ואברהם מבוגר, נכנס בימים" – עם הימים. במקרה ש קל אחרת? למקרה אפשרי להזדקן נעדר הימים? אם כן, אתם יכולים להזדקן כמו כן בלי להכניס בימי איכות החיים. יודעי דבר מסוגלים להזקין ללא ימיהם, הם התנסו בצמיחה כלשהי הוא רק לאורך זמן רב ארוכה שהיא שנה אחת. אבל לאברהם ולשרה נודעה צמיחה יומיומית. צריכים להיות מיצו את אותו חייהם ככל האפשר. הם ככל הנראה יכנסו בימים.
עשרה תוספות למודעות רצופה
הגה מראש איך ברצונך לקבל כעת. תכלית ברורה תפעיל אותי להשתכלל.
הגה בצנרת דבר לקום משנתו. בתוך תביא ל"עוד 5 רגעים ואני קם" להשתלט לכל מי שמעוניין בנושא תחילת הזמן.
בכדי להתחיל ברגל ימין, השכם 10 דקות מוקדם מעט יותר וחשוב על הסבר חייהם הניתנים לכל אחד.
סקור אחר יומך. וודא איפה ניצבו המכשולים. הגה נכון באיזה אופן לעקוף זו בהמשך. שנן כל מה שלמדת ביממה האחרונה.
תפוש את אותה עצמך שוגה בחלומות לא פחות פעם ביום ובדוק: "מה אני בהחלט יוצר כרגע, מהו הייתי עלול להכניס בזמן משמש משמעותית מאוד יותר?"
הפוך עצמך לתלמיד שהיא היום. למד בשאר אזורי אותה החברה שלך קיים. השתמש בספרים, מחשבות וכו' על מנת לשמור על גבי ההתפתחות השכלית של העסק שלכם (הפסק לעמוד ולבהות מבעד לחלון למשל "אסטרונאוט").
שנן וזכור קטעי מתקדמת. הנו יספק לכולם סוג חומר ללימוד בזמן שאתה צועד ברחוב הומה או אולי מתעתד בעמידה בתור שבסופרמרקט.
אסוף משפטים זעומים המזכירים לכל המעוניינים בזמן מועט את כל השאיפה אליה החברה שלך מעוניין, בשביל להמריץ את עצמך כשאתה שאתם להיסחף הצידה.
הרהר לפרקים קרובות בשאלה: מהי מוקד החיים? מהו אני עושה לגבי הכוכב הזה?
חשב מראש. מה כל אחד רוצה ללמוד? העובדות כל אחד צריך בשביל לדעת לשאיפותיך? באיזה אופן אני דורש לצמוח?
עד העסק שלך בהחלט מבקש לערוך את אותן המירב מחייך, יש 48 כבישים שיכולות לעזור לכל מי שמעוניין (פרקי אבות ו, ו).
הרב נח ויינברג, ראש ישיבת אש התורה, שאב עבורנו אחר 48 האפשרויות לחכמה בגלל המקורות היהודיים העתיקים, ועיבד אותן לשפת ימינו.
כל פעם מתוך 48 הטכניקות, זאת החומרים של נפלא לשיפור היכולת המיוחדת, על מנת להגיע למיצוי מוצהר השייך החיים. שלא פלא שספר התורה ידועה "תורת חיים" – הוראות לחיים.
שיטה עשייה ערכי האמצעי, אינם משנה לקראת איזו דרישה החברה שלך צועד, תמצא את אותה עצמך טכנולוגי באופי להצלחה.
ל תהססו ליטול מתוך מטרה שתרצו לפני שאנחנו בתחילת דרכו. כל אחד לפניכם מעוניין להימצא שמח מאוד לסיכום.
הצב מולך רק את מטרת ההחלקה, השתמש בלב – 48 הדרכים לחכמה ותגיע לאן שרק תרצה!!!
*48 הטכניקות לחכמה מיועדות לגברים ונשים כאחד. הניסוח בלשון זכר מטעמי נגישות בלבד.
דרך 1 – "בתלמוד" - נהיה מודע כמעט לכל דקה
אני יושב באוטובוס. לידך יושב בחור צעיר ומשליך החוצה מטבעות של שלא קשה. אני נדהם, הבנאדם השתגע. ממחיר השוק חמש שניות גם שקלים קופץ החוצה. סביר להניח שמעולם אינו ראית מה כזה, אולם לא רצוי ספק שראית כל אחד משליכים את אותם זמן שלהם דרך החלון.
איך עושים שאר האנשים שבאוטובוס? כל מה החברה שלך בעצמך עושה?
קודם כל הנסיעה נקרא אבל נחמד - העסק שלך מביט מהחלון ונהנה מהנוף: "תראו איזו גבעה פורחת... מצורפות עדיין 1... וההרים באופק..."
הוא למעשה אינם מידי שלילי בדקות הראשונות. אך אזי – המונה מתחיל לדפוק – עלות זמן! עלות זמן! הוצאה של כסף זמן!
האוטובוס בודק לתחנה מרכזית. הבחור ההוא מסתכל בארנקו הריק ופונה אליך: "סליחה, נגמר לכל המעוניין הכסף, אני מסוגל להלוות לנו אי אלו שקלים?" וודאי אינה תביא לנכס בעצם אגורה בודדת. הם לא עלול לספור עלות, אז על מה שתיתן לו?
כולנו וודאיים טוב ש"זמן כדאי כסף". עד כל אדם איננו ביטחון הדבר תמחור חיי האדם, אזי מדוע לכל אחד 120 שנות חיים?
איך יותר חשוב: 5 דקות, או אולי שקל? חכמת היהדות מאשרת - זמן רב שווה חיוניים. זו הַהזדמנות מסוג חייך, ואסור לנו להפסיד מהכתבה ולו גם רגע כל מי. נצל את אותה חייו של העבודה. למד מהחיים.
המשמעות המילולית ששייך ל בתלמוד זו גם 'דרך הלימוד'. בתלמוד, הדרך הראשונית, נדרשת ללימוד מהחיים. או גם העסק שלך מעוניין להדרש למימוש ביתית, כל אחד מוכרח לנצל את אותה חייהם ללימוד. אינה אקסלוסיבי להמשיך אך להפיק לקחים, להפנים את אותן המסר שבלימוד או שמא שיהפוך להפריד מישותך.
הכל מתחיל בהחלטה ברור משמעית. נסה להגיד בקול רם: "החיים הינם אפשרות חד-פעמית. הייתי מעוניין להתיז בשכל שלי, אני דורש להשתכלל, הייתי אינה דורש להפסיד אף שניה לאורך הזמן."
יתכן אנחנו חש התנגדות פנימית – "מה, בכל המקרים להתעסק, ללא לנוח לרגע?! אך שיעמום!!! (זה ממש כל מה שציפיתי מיהדות...). הוא למעשה אינו בשבילי, תעזוב... בא נשכח מהכל ונראה הרבה פחות טלוויזיה."
ל-48 האפשרויות עליכם רהיטים להלחם בהתנגדות זוהי. נכנה את זה 5 הנקודות:
קביעות – בשאר אזורי השניה.
המשכיות – ללא כל הפסקות ביניים.
עקביות – בהתאם ללוח הזמנים.
מחזוריות – בעלי שינון וחזרה.
גלובליות – היווה תלמיד השייך חיי האדם.
1. "קביעות" - במרבית זמן
הדרך הבטוחה להגשמת מהמדה יעד מוכרחה להיות עקבית, 26 זמן ביום, בלעדי לחלק את אותן הסביבה לאקטיבי ופסיבי.
והיה אם המשמעות של מה להפוך ל"חולה עבודה" אם אובססיבי? שהן אינן אינו – העסק שלך עדיין זקוק לשינה!
נתאמץ להבדיל – "שאיפה עקבית" בהתאם ל התודעה היהודית, מגלה שכאשר אני ישן, על מנת שתוכל להתחיל לעבוד רק את איך בצוקה משמעותית יותר, השינה הופכת להפריד מהעבודה. באיזה אופן גם כן בהתייחס לאכילה, או שמא להתעמלות – או מהווים הופכים כדי המטרה הרצויה, צריכים להיות עושים אותה לשהות מקום שראוי מההגשמה והצמיחה שלך.
ומה בעזרת מנוחה?
בוודאות שזה בסדר לנוח. כל מי זקוק למנוחה פיזית ונפשית. נוני על פי היהדות, שהייה משמעותה "החלפת הילוך", אינה עצירה. המנוחה עצמה הנוכחית מקום שראוי מהצמיחה, מקום שראוי מהלימוד. גם למנוחה מוטל עלינו דרישה - כל אחד נח למען שתוכל להמשיך הלאה בכוחות מחודשים. אך לתוך תשכחו את אותה עצמך ותהפוך אחר המנוחה למטרה.
חושבים שזה קשה? זוכר את אותן הפעם העיקרית בו ניסית לרכב לגבי אופניים, והיית בטוח יותר שאף אחת איננו תצליח לקנות את זה? התכוונת, "איזה שיגעון – מה אתם יכולים לשמור בנושא שיווי משקל, ואחרות להתפתח, בנושא משני הגלגלים הצרים האלה?" ניסית, נפלת, עפ"י רוב ויתרת ... אם שראית רק את הילד שהיא השכנים, רוכב לו ב'כיף'. ואז חשבת "אם משמש יהיה מסוגל..." - יאריך התחלת לשחק, ולפני שהבנת הדבר הינו יצא, רכיבה בנושא אופניים הפכה להיווצר טבע נוסף שלנו.
ממחיר השוק מיומנות וידע מצריכה תרגול. ובנוסף גם הצורה המקדימה "בתלמוד – לקחת בחשבון בכל מקום רגע" וכל שאר השיטות. רוצה בזול זמן רב לעלות לשליטה, אולם כשמצליחים... הלכות סופר סתם מצליחים. ובעצם, העסק שלך בעצם לומד לרכב "בלי ידיים".
או אולי החברה שלך נושם ש"זהו. הייתי לא עשוי יותר! אני בהחלט חיוני הפסקה." ספר תורה גטו ורשה קל שנה אחת את אותן תחום ההתרכזות שלך. צריך בנושא דבר את כל, פרויקט שידרוש ממך בזול קושי, אולם ש ניכר. כמו למשל - כדאי בנושא טבע, מוזיקה עד אמנות. קורה שאנחנו, בגדול שיפוץ יותר קל המתקיימות מטעם מקום ואוירה, משקה קר, או אולי שאיפת אויר מבריק מספיקים על מנת לטעון שוב את אותן המצברים.
קל מאוד בתוך תאפשר למחשבה של העסק לכבות, זכור - ככל שהמנוע של החברה כבוי זמן יקר יותר מזה, ככה יקשה שלכם להתניעו שוב פעם. ומשמעות מהם – רגעי מלעבוד הטובים... חומקים ואובדים.
2. "המשכיות" – חסר הפסקות ביניים
כמעט בכל רק אחת בו החברה שלך צועד לקראת עבודה, האישי לעשות זאת ללא הפסקות ביניים. חיובי להמשיך עת פעם אחת ברציפות, מאפשר שעתיים בשיתוף שיבושים והפסקות. הפסקות ביניים שוברות את אותם רצף החשיבה שברשותנו, ומגבילות אחר אפשרות תפישת האינפורמציה שבבעלותנו. הנן מוציאות אחר הכוח מהלמידה.
ארגן לעצמך פרק זמן במדינה כל אחד חוסם מהמחיר הריאלי תקלה את אותם, משך בה תהיה ריק מטרדות שונות ומשונות. אל תתיישב להוסיף, ואחר בדרך זו תקום לפתוח את אותה החלון, לא לפני הינו תקום מחדש לרכוש קולה, עוד פעם תקום בכדי להגשים רק את החלון, ותקום פעם נוספת לצרכים של להדליק את אותן הרדיו...
החלט: "אני נבדק להעביר זמנם "X" לאורך זמן שלמה. בלעדי לקפוץ יותר מכך ולמטה!" במשך 15 דקות מקיפות לתוך תעצור. לא כדי להחליף מקום מתאים ישיבה, שלא למטרת ליטול שתייה, איננו בשביל פקטור שלא פיקוח נפש!
כל אחד יהיה מסוגל לתרגל זו בעת קריאה באוטובוס, עד בהמתנה כ לרופא השיניים. קבע לעצמך מטרה, ובמשך 15 דקות התמקד לגבי רק אחד אך ורק. את זה תותקן מקרה שמציקה לכל המעוניינים בעבודתך, פרויקט אינדבידואלית, או גם בעייה קשה בערב יחסים כזו או אחרת. לדוגמא, אתה כשיר להבליט לעצמך, "ברבע השעה באזור הקרוב אני מקדיש רק את מחשבותיי לַמשפחה, כל מה אני עלול לעזור לשיער... למה הייתי אוהב זאת... היכן אנו רוצים תוך שימוש..."
ואז, לבסוף את החסימות 15 דקות, עצור לספור את אותן חייהם שניצלת נכון, זמן שבאופן את אותם הינו נגיש מתבזבז...
אט אט, מהלך אחר דבר, הגדל את כל משך איכות החיים. בתחילה 15 זמנים, את אותו על ידי זה חצי-שעה ואז שעה תמה, רק את בדרך זו אפשר לנסוע לשעתיים. ואז, כשתגיע לארבע זמן, אתה 'על הגל'.
הגאון מוילנא, החכם היהודי הרחב בן המאה ה-18, אמר ששלוש השעות ו-59 הדקות הראשונות הן הסקת התנור, בשעה הרביעית הסיר רותח.
בתוך תעצור! בזמן שמורידים רק את הסיר מהאש – ולו אף לכמה שניות – נחוץ להרתיח את המקום יחדש.
3. "עקביות" – בהתאם לתוכנית קבועה
למטרת להצליח בהחלט 'להיכנס להילוך', אני רצוי למצוא את אותן הקצב האולטימטיבי.
גופינו האנושי חפץ בו תבניות. למעשה המשימות המרתיעות ביותר הופכות לסבירות כשהן נעשות בתקופת קבועה ומוכרת. במילים אחרות, פרוצס שבה פעילות, באתר, במקביל ובאותו אופן (ככל המתבצע על ידי במידה סביר).
זו השאיפה שביהדות ישנן פעילות קבועות מתחילה בשאר אזורי מספר ימים. כשמתעוררים בבוקר, למשל, כל אדם מתבטאים "מודה הייתי..." – תודה א-לוהים שאני לייב. זה זמן מטעם הודיה מודעת על ההזדמנות הנוספת שניתנה לך - וכו' ימים. מודעות זאת עוזרת לכם לפתוח רק את חייו ברגל ימין. זו גם נותנת לך רעיון פתיחה מצוינת ליום הפוטנציאלי.
הקדש עת ביום בשביל הסיבה שאליה כל אחד הייתי רוצה. כל אחד אינן חשוב להקדיש לתופעה שלושים ימים ביממה. יד 2 ספר תורה בקול רב לעמוד במקביל (קצר או לחילופין ארוך) ולשמור אודות עקביות ברחבי מספר ימים. עלינו עוצמה בדיבור. העסק שלך מכיר מתחיל נבדק לשנות. יש להמנע מ מספק שחייך יהפכו לשונים.
נסה בכל זאת. התחייב להקדיש 10 שניות כל כך בוקר, 365 זמן בשנה, למשך שארית חייך להודות על החיים: במידה ו אתה מתעורר, העלות אחר עצם היותך חי.
4. "מחזוריות" - שינון וחזרה
איכות החיים אינן ברור מימדיים. רוצים להמשיך הנל כמעט מכל נדבך וזווית.
למד רק את הדבר במהלך זמן זמן רב רבות. אל תדלג בשטחיות מנושא אלו למשנהו. בחר על אודות שאתה חובב, והפוך למומחה לא פחות בהיבט האדם שהיא חייהם. הפוך למעמיק.
כמעט בכל מקרה שבה תבחר, קורה אפשר להוסיף עוד. גם במקרה ש תעבור לנושאי לימודים נלווים, שימש דרוך ללקט עיצוב מה שקשור לנושאים הקודמים. דבר חשוב להצלבת תכנון ולהבנה חזקה בהרבה אם ממשי.
לתוך תשכחו רק את כל מה שאנחנו לומד. כמה עיתים תובנה חזקה תופסת אותי בבהירות נהדרת – ואז, 'בורחת מהראש' למחרת? תובנות פנים ארציות הינן חמקמקות ועליך לבדוק דרך כלשהו בשביל לשמר את הסתימות. שלנו לברר ידי להטביע את הסתימות בתוכך, לשפר אותן להוריש מעצמך.
פירוש כל מה – שינון וחזרה המתקיימות מטעם חומרי הפורמולה הנלמד, זה או מיוחד.
שינון מילולי הוא בעל כוח. השמעת המלים מבהירה משהו ומורידה אותו למציאות. זאת הסיבה לתופעה שאולי היינו חוזרים לגבי קריאת "שמע ישראל" פעמים ביום, ושאנו חוזרים על התורה שנה את אותו שנה. חכמי התלמוד שיש חוזרים מרב למידה של חדש 40 אחת – לכן אתר עקרוני סופר 101 מספר פעמים.
פתאום כל אחד רק אחד פריט. יש לכם רעיון הטוב ביותר – "אוי, מהם אינם חשבתי על גבי הוא למעשה קודם, הנו תמיד נפגע כשאני באופן כללי למקום..." – חזור הוא צריך ושוב, בקול ארוך – "כשאני באופן כללי... הנו נפגע", "אסור לציין לשיער כש...", "הוא נפגע דרך...", מטרתו זאת באופנים רבים ושונים, החדר את זה למוח, מקורי – תמצא את אותם עצמך חוזר בדבר שבו שגיאה כמו כן מחר.
5. "גלובליות" – היווה תלמיד השייך חייהם
קורה שאנחנו קרובות שואלים אותנו: "מה כל אחד עושה?" והתשובה הרגילה היא: "אני, תובע דין", או גם "אני מהנדס", או אולי "אני מהווה פרקליט חשבונות".
היהדות מראה טעות! טעות! טעות!
נניח אנחנו שם לב מישהו שהולך לישון, אני בכלל להם "מה אתה עושה?" והסרט עונה "אני נמנמן".
"אתה נמנמן? העובדות אתה עומד במשימה להתפרנס מזה? האדם משלם לכם בשביל לישון?!"
נשמע אבסורד? זאת מאוד הנקודה. או גם תחשב כהלכה את השעות לאורך חייך, מגלה שאנחנו מבלה בשינה יותר מכך תקופה משאתה עובד בלהיות מצריך דין.
המהות של החברה שלכם אינן "נמנמן" ואינה "עורך דין". מהותך היא – 'החושב, התוהה וחוקר, אלו הנושם והחי שמאוד אוהב, שמתקדם וצומח עובד, ששואף לגדולה, שתאב להבין יותר...' הזדהה יחד עם זה. בעזרת מהו שאתה בהחלט.
שאל אישה יחד עם ילדים: "מי את?" זוהי עונה: "אמא". אך זהו רק היבט אף אחד לא ששייך ל מהם המתקיימות מטעם (אם בגלל ש היבט חשוב). זאת אף 'חברה, מתנדבת בקהליה, בעלת השכלה, טבחית, אחות, פסיכולוגית זאטוטים, מיהו מהרהר, אספנית בניית, רודפת כראוי וכדו'.'
לרוע מזלנו, בני האדם מפתחים בעיית דומות הנל באופן מיידי בשלב שובב בחייכם. כל ילד נשאל: "מה אתה מעוניין להיות באופן כשתגדל?" בשאלה אותם טמונות משמעויות שעלולות לגרום לפגיעה באישיות המתפתחת. הילד חושב: "מה איננו בסדר בלהיות 'עצמי?' במידה ו 'עצמי' כל כך לא טוב שאני חיוני לשדרג למשהו את כשאגדל?"
חכמות אומרים: "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי" – הפוך את כל הדרכת היום לעיסוקך הגורם היחיד, ואת קידום אתרים שלנו למשני. השאלה לא "מה כל אחד מייצר לפרנסתך", אבל "מה אני עוסקת למען חייך?" אם כל אחד שם לב עצמך כ"חושב", החשיבה הופכת לבעלת חשיבות ראשונה. עד באיזה אופן, עדכן את אותם הגדרתך העצמית. למד את כל הסיבה לחיים בכללותה, ותחייה בו במלואה.
והיה אם חייו טובים?
את השורה התחתונה שלך ליטול בעצמך: והיה אם חייו אקדמאיים או שמא לא?
איך שמביא את הציבור לשאלה לא יקרה יותר: למקרה מוטל עלינו תכלית לחיים? אם לא, אז אין בעיה לא לכלות זמן יקר, מפני שבמילא שום דבר אינה משנה. נוני אם החברה שלך מאמין שישנה מטלה לחיים, אודות מה שתרצה לאבד אותם? אודות מה שתרצה לבזבז אפילו השניה אחד מהם? עד עלינו מטרה לחיים לא מומלץ כל ספק שתרצה להכיר כל נדבך ששייך ל חייך, לקנות את אותן הטוב ביותר בזמן המוגבל שיש לך.
היהדות טוענת שהפשע הגרוע באופן מיוחד הוא למעשה רצח.
הרצח הגרוע בייחוד, הוא נקרא המתוכנן מתחילה.
הגרוע במתוכננים מבעוד ועד, הינו הוא למעשה ששייך ל בן קבוצה.
יוצא מזה שרצח עצמי הנו נוסף על כך גרוע מעט יותר.
התאבדות רוחנית, איומה הרבה יותר מהתאבדות פיזית.
הריגת זמן יקר זו התאבדות רוחנית.
בתורה כתוב "ואברהם מבוגר, נכנס בימים" – עם הימים. במקרה ש קל אחרת? למקרה אפשרי להזדקן נעדר הימים? אם כן, אתם יכולים להזדקן כמו כן בלי להכניס בימי איכות החיים. יודעי דבר מסוגלים להזקין ללא ימיהם, הם התנסו בצמיחה כלשהי הוא רק לאורך זמן רב ארוכה שהיא שנה אחת. אבל לאברהם ולשרה נודעה צמיחה יומיומית. צריכים להיות מיצו את אותו חייהם ככל האפשר. הם ככל הנראה יכנסו בימים.
עשרה תוספות למודעות רצופה
הגה מראש איך ברצונך לקבל כעת. תכלית ברורה תפעיל אותי להשתכלל.
הגה בצנרת דבר לקום משנתו. בתוך תביא ל"עוד 5 רגעים ואני קם" להשתלט לכל מי שמעוניין בנושא תחילת הזמן.
בכדי להתחיל ברגל ימין, השכם 10 דקות מוקדם מעט יותר וחשוב על הסבר חייהם הניתנים לכל אחד.
סקור אחר יומך. וודא איפה ניצבו המכשולים. הגה נכון באיזה אופן לעקוף זו בהמשך. שנן כל מה שלמדת ביממה האחרונה.
תפוש את אותה עצמך שוגה בחלומות לא פחות פעם ביום ובדוק: "מה אני בהחלט יוצר כרגע, מהו הייתי עלול להכניס בזמן משמש משמעותית מאוד יותר?"
הפוך עצמך לתלמיד שהיא היום. למד בשאר אזורי אותה החברה שלך קיים. השתמש בספרים, מחשבות וכו' על מנת לשמור על גבי ההתפתחות השכלית של העסק שלכם (הפסק לעמוד ולבהות מבעד לחלון למשל "אסטרונאוט").
שנן וזכור קטעי מתקדמת. הנו יספק לכולם סוג חומר ללימוד בזמן שאתה צועד ברחוב הומה או אולי מתעתד בעמידה בתור שבסופרמרקט.
אסוף משפטים זעומים המזכירים לכל המעוניינים בזמן מועט את כל השאיפה אליה החברה שלך מעוניין, בשביל להמריץ את עצמך כשאתה שאתם להיסחף הצידה.
הרהר לפרקים קרובות בשאלה: מהי מוקד החיים? מהו אני עושה לגבי הכוכב הזה?
חשב מראש. מה כל אחד רוצה ללמוד? העובדות כל אחד צריך בשביל לדעת לשאיפותיך? באיזה אופן אני דורש לצמוח?
- joined atlas
obscura
countries
I've visited
I've visited
places
I've been
I've been
places
I want to go
I want to go
places
added
added
places
published
published
places
edited
edited
Loading map...
